האלפבית היווני

האלפבית היווני משמש לכתיבת יוונית מאז המאה ה־8 לפנה״ס. 24 אותיותיו יצרו את האלפבית הראשון שכלל תנועות, והוא אביהם של הכתב הלטיני והכתב הקירילי.

24 אותיות · בקירוב, מהמאה ה־8 לפנה״ס עד ימינו

Alpha

a · /a/

שור

Beta

b · /b/

בית

Gamma

g · /ɡ/

גמל

Delta

d · /d/

דלת

Epsilon

e · /e/

e פשוטה

Zeta

z · /zd/

אולי כלי נשק

Eta

ē · /ɛː/

אולי גדר

Theta

th · /tʰ/

אולי גלגל

Iota

i · /i/

אולי יד

Kappa

k · /k/

אולי כף יד

Lambda

l · /l/

אולי מלמד בקר

Mu

m · /m/

אולי מים

Nu

n · /n/

אולי דג

Xi

x · /ks/

אולי משען

Omicron

o · /o/

o קטנה

Pi

p · /p/

אולי פה

Rho

r · /r/

אולי ראש

Sigma

s · /s/

אולי שן

Tau

t · /t/

אולי סימן

Upsilon

y · /y/

u פשוטה

Phi

ph · /pʰ/

מקור לא ידוע

Chi

ch · /kʰ/

מקור לא ידוע

Psi

ps · /ps/

מקור לא ידוע

Omega

ō · /ɔː/

o ארוכה

היסטוריה

האלפבית היווני התפתח מן האלפבית הפיניקי בסביבות המאה ה־8 לפנה״ס, והיה האלפבית הראשון שכלל אותיות לתנועות. המילה „אלפבית” נגזרת משמות שתי האותיות הראשונות שלו, אלפא ובטא.

האלפבית התפשט יחד עם התרבות והלמדנות היווניות. ממנו התפתחו הכתב הלטיני, הקירילי והקופטי, ואותן 24 אותיות עדיין משמשות כיום לכתיבת יוונית.

מקורות

סדר התווים וצורותיהם תואמים ל־Unicode; השמות והצלילים מבוססים על השחזורים הקלאסיים המקובלים.