הפות'ורק האנגלו־סקסוני

הפות'ורק האנגלו־סקסוני היה האלפבית הרוני ששימש באנגליה האנגלו־סקסונית. 28 הרונות שלו התאימו את הפות'ארק הקדום לצלילי האנגלית העתיקה.

28 רונות · בקירוב, המאות ה־5–11 לספירה

Feoh

f · /f/

עושר, בקר

Ur

u · /u(ː)/

שור הבר, שור

Thorn

þ · /θ/

קוץ

Os

o · /o(ː)/

אל, פה

Rad

r · /r/

רכיבה, מסע

Cen

c · /k/

לפיד

Gyfu

g · /ɡ/

מתנה

Wynn

w · /w/

שמחה

Hægl

h · /h/

ברד

Nyd

n · /n/

צורך, מצוקה

Is

i · /i(ː)/

קרח

Ger

j · /j/

שנה, קציר

Eoh

ï · possibly /eː/

טקסוס

Peorð

p · /p/

משמעות לא ידועה

Eolh

x · /ks/

גומא האיילים

Sigel

s · /s/

שמש

Tir

t · /t/

כוכב, האל Tīr

Beorc

b · /b/

ליבנה

Eh

e · /e/

סוס

Mann

m · /m/

אדם, בן אנוש

Lagu

l · /l/

מים, אגם

Ing

ŋ · /ŋ/

האל Ing

Dæg

d · /d/

יום

Eþel

œ · possibly /øː/

נחלה, מולדת

Ac

a · /ɑː/

אלון

Æsc

æ · /æ/

עץ מילה

Yr

y · /y(ː)/

קשת, טקסוס

Ior

io · /io/

צלופח

היסטוריה

השם פות'ורק נגזר מן הרונות הראשונות בסדרה: f, ‏u, ‏th, ‏o, ‏r, ‏c. הוא התפתח מן הפות'ארק הקדום לאחר שעמים גרמאניים התיישבו בבריטניה, ונוספו לו רונות חדשות לצלילים שהתפתחו באנגלית העתיקה.

שורת הרונות מופיעה בכתובות קדומות באבן ובמתכת, כגון צלב רות'וול מן המאה ה־8, וגם בכתבי יד מאוחרים ובהם פואמת הרונות האנגלו־סקסונית. לאחר הכיבוש הנורמני החליף הכתב הלטיני את הרונות בהדרגה.

מקורות

סדר התווים וצורותיהם תואמים ל־Unicode; השמות והצלילים שוחזרו ממקורות רונולוגיים.